1מזון הבנות כבר ביארנו שאין חיובו אלא לאחר מיתת אביהם והוא שאמרו הבנים יירשו ר"ל כתבת בנין דיכרין והבנות נזונות מה בנים אין יורשין כתבה זו אלא לאחר מיתת אביהם כמו שביארנו אף בנות אינן ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן וכל שבחיי האב אין כופין אותו אלא בקטני קטנים עד בן שש כמו שיתבאר במקומו בע"ה:2הכותב כל נכסיו לאשתו אע"פ שבלשון מתנה כתב שאלו לגבי אחר היתה לו מתנה גמורה לגבי אשתו אינה כלום הואיל וכל נכסיו כתב לה בלא שום שיור אמדן הדעת הוא שלא עשאה אלא אפטרופא כדי להנחילה כבוד על הבנים או על היורשים שיתפרנסו על ידה ואין בזה הפרש בין אשה במקום בניה בין אשה במקום בני הבעל בין אשה שאין לבעלה בנים אלא שהיא במקום אחים ואם שייר כל שהוא בין בקרקע בין במטלטלין קנתה הכל ומ"מ דוקא באשתו נשואה אבל גרושה או ארוסה הרי היא כאשה דעלמא ואע"פ שלא שייר כלום מתנתו מתנה הואיל ולא בלשון ירושה אמרה ובת אצל הבנים גם כן לא עשאה אלא אפטרופיא אא"כ שייר ויש ספרים שאין גורסין בזו בת אצל הבנים:3הכותב כל נכסיו לאחד מבניו במקום שיש בנים ולא שייר כלום לאחרים לא עשאו אלא אפטרופוס ולא סוף דבר בנו גדול שדרך בני אדם בכך אלא אף בנו קטן רוצה הוא לכבדו יותר מן האחרים אפילו מוטל בעריסה רוצה הוא שיתכבד לכשיגדיל ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין מטלטלין קנה הכל הא כל שלא שייר לא קנה כלום אלא בשוה עם אחיו בין שאמר בלשון מתנה בין שאמר בלשון ירושה וזה שאמרו למטה שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחד אם ראוי לירשו נוטלן משום ירושה ואם אין ראוי לירשו נוטלן משום מתנה פירושו באח בין האחים או בבת בין הבנות שאין דרך למנות את אלו אפטרופסין בסתם אבל בן בין הבנים לא נעשה אלא אפטרופוס וגדולי המפרשים כתבו בבת אצל הבנות שאף היא אינה אלא אפטרופיא מעתה יש לך לשאול והלא משנה שלימה פסקנו איש פלוני יירשני וכו' בראוי לירשו כגון בן בין הבנים דבריו קיימים כדברי ר' יוחנן בן ברוקא שהלכה כמותו ואף לרבנן בלשון מתנה מיהא דבריו קיימים פירשו גדולי הפוסקים שזו שדבריו קיימין באומר בלא כתיבה וזו שבכאן בכותב ואין הדברים נראין שאין לחלוק בשכיב מרע בין כותב לאומר וגדולי המפרשים תירצו משנתנו בשפירש בהדיא שלא משום אפטרופסות ולגדולי האחרונים שבספרד ראיתי שנוטים לכך שלא בא ר' יוחנן בן ברוקא אלא ללמד שאף לשון ירושה מועיל בה ומ"מ דוקא בשגלה דעתו שלהקנאה גמורה הוא מתכוין אבל כך שלא גלה דעתו בין בכותב בין באומר אין כאן אלא אפטרופסות ויש מי שפירש משנתנו בששייר אלא שמיעט לאחד וריבה לאחד אבל אם כתב הכל לאחד או לקצת אין כאן אלא אפטרופסות שאדם עשוי לרבות ולמעט אבל אין אדם עשוי להפסיד לקצתם מכל וכל וגדולי הצרפתים כתבו שלא נאמר כאן שאינו אלא אפטרופוס אלא בלשון מתנה ומשנתנו בלשון ירושה וכל שאמר לשון ירושה אין כאן לשון אפטרופסות וזו שלמטה גם כן ר"ל שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחד וכו' אף בבן בין הבנים ובלשון ירושה:4הכותב כל נכסיו לאשתו ולאחר במתנה זכה האחר בחציין מתורת מתנה ואשתו אינה אלא אפטרופיא על החצי האחר וכן אם כתב לבנו ולאחר זכה האחר בחצין והבן אינו אלא אפטרופיא על החצי האחר וחולק עם אחיו באותו חצי ויש מפרשים שהאחר זכה בכל והבן או האשה אפטרופסין עליו ואין זה כלום:
